פאזלים הם דרך מצוינת לשפר מיומנויות חשיבה אצל ילדים. והם מהווים אתגר לעשות אותם. ישנם יתרונות רבים של הפאזלים לילדים, כמו ללמד אותם כישורי פתרון בעיות, שיפור תיאום עין יד וחיזוק הזיכרון שלהם. הם מעולים גם לפיתוח אינטליגנציה מרחבית אצל ילדים. הם יכולים לעזור בהתפתחות קוגניטיבית כמו גם בהתפתחות רגשית אצל ילדים.
משחקים אלה מסייעים גם להתפתחות מוטורית אצל ילדים על ידי שיפור תיאום עין יד ומוטוריקה עדינה. פתרון בעיות אלה גם מלמדות אותם על סבלנות והתמדה. משחקים אלה גם עוזרים לילדים ללמוד מילים, צורות, צבעים ותבניות חדשות. הפאזלים מסוגלים לעורר ולפתח את המוח בצורה בלתי רגילה. משחקים אלה מספקים גם הזדמנות לילדים לעבוד עם אחרים וגם לבד. זה יגדיל את הכישורים החברתיים והתקשורתיים שלהם, וזה משהו שכל הורה רוצה עבור ילדו.
הפאזלים הם גם דרך מצוינת לבלות עם חברים ובני משפחה תוך כדי כיף, הם בהחלט יכולים להיות מתנות לילדים ולכל המשפחה. אין צורך בשום ידע מוקדם בפאזל, אז כל אחד יכול לשחק! ישנם גם משחקי קופסא מגנטיים מאתגרים ומעניינים מאוד.
הם דרך מצוינת לעורר ולאתגר את המוח שלנו, הם יכולים להיות מאתגרים או קלים והם יכולים לעורר אותנו בדרכים שונות. אתם עלולים למצוא אותם מהנים, מתסכלים, או אפילו משעממים. אבל הנקודה היא שהם תמיד יגרמו לכם לחשוב! הם מגיעים ברמות קושי שונות. רמת הקושי תלויה במספר החלקים ובמורכבות העיצוב. ישנן ארבע רמות של פאזלים: קל, בינוני, קשה ומומחה. לפאזלים קלים יש מעט חלקים ודפוסים פשוטים יותר. לפאזלים בינוניים יש יותר חלקים ודפוסים מורכבים יותר. לפאזלים קשים יש הכי הרבה חלקים והדפוסים המורכבים ביותר. פאזל ברמת מומחים מיועדות לשחקנים המיומנים ביותר
פאזלים הם בדרך כלל משחקי קופסא
שנעשו עבור שחקן אחד. ילדכם יכול לשחק בו יחד עם ילד אחר, או אולי יעדיף לפעול כמנהיג במשחק הזה ולשחק לבדו. עבודה עצמאית מאפשרת לילדך ללכת בדרך הניסוי והטעיה ולבדוק אם הוא בכיוון הנכון. הוא עובר כמה תחנות במהלך המשחק שמכוונות אותו, הוא עושה טעויות ומתקן את עצמו שוב ושוב. מה שיכול להבטיח שילדכם יוכל לשחק לבדו עם הפאזל למשך שעות ארוכות. זה ידרוש ממנו ריכוז גבוה וסבלנות.
ישנה גם אפשרות לשחק בדגם של ילד ומבוגר. המבוגר מנחה את הילד איך לשחק, ובמהלך המשחק הילד לומד משהו חדש ומקבל בטחון עצמי בהרכבת הפאזל. ההורה המבוגר למשל יכול להרכיב חלק מהפאזל והילד יוכל להמשיך ולסיים אותו. כל התהליך עוסק בבידוד האזורים הקטנים שעובדים, הסרת החלקים שלא מתאימים, וחיבור מה שכן מתאים. אפשר קודם למיין את החלקים של המסגרת, ואחרי שהמסגרת מוכנה להתחיל לחפש את כל החלקים שמתאימים למסגרת החיצונית ולחבר ביניהם, וכך לעבור שכבה אחר שכבה עד שמצטמצמים רוב החלקים והילד יוכל לסיים את הפאזל כמעט לבדו.